אוסטריה 2025: פופרה לבטלה

הפטריה שלי חזרה. הגיע הרגע בו שולחים שוב, בפעם המיליון, פופרה לאירוויזיון ומתענגים עליה כל הדרך לגמר. טור חדש של משתינה עליהם בקשת לא מעוניין לבזבז טיפת שתן על שיר עם סגנון שנחרש ומוצה מכל הכיוונים.

בגדול, כשמסתכלים על מה אוסטריה שלחה בשנים האחרונות, רוב השירים לא הביאו בשורה מאד מרעננת לאירוויזיון. בלדה או פופ באנגלית מלאה שלא מזיקה לאף אחד. 2023 הייתה שנה חריגה כי יצירת המופת "מי זה אדגר לעזאזל" נשלחה ודורגה אצלי במיקום שיא, ביחס לשירים מאוסטריה. הפוטנציאל היה גדול, אלא שהבעיה העיקרית הייתה בטיה וסלינה, שלא ידעו להחזיק במה כמו שצריך. הבעיה הזו המשיכה גם ל-2024, כשקאלין התגלתה בגרסת הלייב בצורה שונה מהסטודיו. נכון, היא עשתה המון מאמצים בשביל לדייק את ההופעה שתבלוט כמה שיותר, גם מבחינת ריקוד וגם בסטייל, אבל כמו שאנחנו כבר יודעים: לשיר ולרקוד בו זמנית זו מיומנות בפני עצמה והיא נדירה מאד. מי שלא עומד במיומנות הזו, פשוט מתרסק.

השנה, ממשיכים את מסורת הבחירה הפנימית והפעם בחרו ב-JJ ובלדה עוצמתית שההנחה היא שלא רוקדים עם שיר כזה על הבמה: Wasted Love. ג'יי ג'יי, זמר אוסטרי שכבר צבר רקורד בכל מיני תחרויות שירה למינהם, כמו The Voice, משלב בסגנון השירה שלו פופ ואופרה (פופרה), מה שכבר גורם לי לגלגל עיניים ולהתייאש. לא בגללו, אלא הסגנון שאני לא מצליחה להתחבר אליו בכלל. מעטים באמת עושים את זה טוב, אבל באירוויזיון כל פעם שאיזו מדינה באה עם ניסיון פופרה משלה, תמיד מתקבלת אצלי בגלגול עיניים. יוצאת דופן בהחלט היא אלינה נחייבה בתשלומים מאסטוניה 2018, השמלה שהושקעה במאות אלפי דולרים, הייתה מרהיבה והביצוע הקולי שלה היה מעולה ביחס לז'אנר. איל וולו מאיטליה 2015 גם הם היו הצלחה גדולה, אבל שוב: לא חסידה גדולה של הסגנון עד כמה שהשיר עצמו היה טוב.

השיר מתחיל בבלדה שקטה וקול שנשמע די נעים להאזנה. גילוי נאות: לפני שחקרתי על JJ לא הבנתי אם מדובר בזמר, זמרת, או א.בינארי. כי הקול היה גבוה להפליא. זה התחיל יפה עד שהאופרה לא איחרה להגיע, ומה זה לא איחרה? אופרה בהארד קור!, עדין זה לא היה. יש זמרים שאיכשהו מנגישים את האופרה בצורה טיפה יותר "נעימה" לאוזן (כמו אלינה נחייבה ואפילו קייט מילר מ-2019), אבל אצל JJ, האופרה נשמעת לטעמי די חובבנית. משהו שהוא מתאמץ לעשות וזה לא בא לו יותר בטבעיות. אין לי אפילו איך להסביר את זה. יש זמרים שהקול שלהם ממש עם ויברציה חזקה ואצלו הוא פשוט משתמש בקול סופרני יותר עם מעט מאד ויברציה, מה שנשמע יותר כמו צווחה רגילה מאשר אופרה פר-סה. לשמוע את זה ואת היללות של החתול שלי על הבוקר במקביל עשה לי חשק לכבות הכל ולהעיף את כולם מהבית. אם נשים את עניין האופרה בצד, השיר פשוט לא מחדש לי שום דבר. מרגיש לי כמו כל בלדה עוצמתית ששמענו באירוויזיון בעבר. נכון, מדובר בבלדה מתפתחת ולקראת הסוף הקצב מתגבר עד לכדי טראנס במהירות של 140 קמ"ש, זה שינוי מרענן לעומת שירים אחרים, אבל עדיין מגיע מעט מדי ומאוחר מדי. הקליפ מדכא ואפלולי, כי איך אפשר שלא להשתמש בשוטים פיוטיים של טביעה בים, הטריק הכי נדוש בספר. גם אליו, אני פחות מתחברת.

כל מה שציינתי למעלה מתגבש לכדי תמונה של בחירה מאד גנרית ואופיינית לאירוויזיון. למרות שאוסטריה רוצה להישאר יעני מיוחדת, מדובר באשליה, כי באמת של החיים: זה סגנון שכבר שמענו מיליון פעם. למרות הכל, מניסיוני המר, אני כבר יודעת להמר על שיר פופרה שיעלה לגמר, כי זה סגנון שמשום מה עובד לרבים ומתבלט מעל הבלדות העוצמתיות האחרות. הקונספט של זמר/ת שבאה להחצין את היכולות הקוליות שלה כבר נותן נקודות בונוס, לא משנה איזה שיר זה יהיה (ואני מדברת בעיקר לשופטים, שבכל מקרה רובנו מסכימים שצריך להוריד את הכוח שלהם). ההופעה בלייב צריכה להיות ברמת האסון כדי שאוסטריה לא תעלה לגמר השנה. לגבי הגמר עצמו, שוב - מאד תלוי בהופעה. גם שם שירי פופרה יכולים להגיע גבוה עד כדי טופ 10 או להתפלפ אי שם במקומות האחרונים. בסופו של דבר לא הצלחתי לחשוב על משהו מספיק מצחיק ומשחיר בשביל להשתין על אוסטריה בקשת. שלא כמו שם השיר Wasted love, אני רוצה לשמור את השלפוחית ולבזבז אותה על שירים אחרים שערורייתיים יותר.

מדד השתן: כמות המים בקליפ מגבירה רצון לפיפי